מעשה בחמוצים ואתר.

צ'מעו קטע.
סיימתי עכשיו פגישה עם לקוח שאנחנו בונים לו אתר תדמית.
הוא, לבחור, יש מפעל לייצור חמוצים אמריקאיים בסגנון בייתי.
אחלה.

בקיצור, (הבטחתי לכם שאני אקצר! ראו הובטחתם!)
אני שואלת אותו את שאלת השאלות, השאלה הקריטית, החיונית ביותר, הדרמטית, ההיסטרית:
למה בכלל אתה צריך אתר?

שזאת, בעיניי, שאלה מאוד-מאוד חשובה.
אני רוצה לדעת למה הלקוח החליט לבוא אליי בבוקר צח ולשלם לי הרבה כסף (מיליונים, ממש) - בשביל מה הוא צריך את כל זה? מה הוא רוצה להשיג?

הנה, הנה, תפסיקו לצעוק, אני מקצרת. אני מגיעה לפואנטה!
תהיו בשקט ותנו לי לדבר, נו באמת!

כשאני שואלת לקוחות את השאלה הזאת, אני רגילה לשמוע תשובות כמו:
"אני צריכה שיוכלו ליצור איתי קשר בצורה רשמית"
"אני רוצה מקום שבו אוכל להציג את כל העבודות שלי בצורה יפה"
"אני צריך מקום למכור את המוצרים שלי באופן אוטומטי".

כשאני יודעת מה התשובה, אני יכולה לדעת מה המטרה הכי חשובה שאני צריכה להשיג באתר הזה.
מה אני חייבת לעשות בו, כדי שאני אוכל לקרוא לו פרויקט הצלחה.
מה אנחנו מנסים בעצם להשיג עם האתר הזה?

הלקוח הזה לא ענה לי שום דבר מעין זה.
הוא גיחך קצת, ואז אמר:
ת'אמת? אני בכלל לא צריך אתר.
אני מסתדר יופי בלי זה. הלקוחות מכירים אותי, הספקים מכירים אותי, החנויות מכירות אותי, הכל טוב.

לא צריך צור קשר ולא צריך שום דבר. באמת שאין לי צורך באתר.

נו????
עיניי יוצאות מחוריהן, אז מה אתה משגע לי ת'שכל? קח את הכסף, קח ת'בריף, לך חזרה הביתה ונסיים כידידים! למה לבנות לך אתר?

ואז הוא מגחך עוד קצת, ואומר:
פשוט, אנחנו בשנת 2025. ואני חושב שבשנת 2025 עסק שמכבד את עצמו צריך אתר.
ואני עסק שמכבד את עצמי.

ככה שלמרות שאין שום מטרה ספציפית לאתר הזה, ואין לי שום כאב שאני צריך לפתור, ושום פסיכולוג לא אמר לי להקים אתר, ואישתי לא מצמידה לי אקדח לרקה שתהיה מפורסמת,
אני צריך אתר.
כי עסק ב-2025 צריך שיהיה לו אתר.

הוא לא צריך את זה, אבל הוא רוצה להיות עסק שמכבד את עצמו.
אז למרות שאין שום מטרה לאתר הזה, הוא משקיע כמה אלפים בלבנות אותו, כי הוא רוצה תדמית, הוא רוצה כרטיס ביקור, הוא רוצה להיות עסק שמכבד את עצמו.

כאלה לקוחות אני אוהבת.
לקוחות שמכבדים את עצמם.

ובזאת סיימה יאמי את נאומה הקצרצר. חזרה לבלוג