אף אחד לא רוצה מוצר זול: למה אסור לתמחר אתר בשלוש מאות שקל.

שעת סיפור! שעת סיפור!
הכריזה יאמי בצהלה.
כולם לשבת יפה ולשלב ידיים.
שעת סיפור.

ומעשה שהיה כך היה.
בשבת קודש פטפטתי להנאתי עם בת דודה. (פטפוט, גברים נכבדים, זה אומר לדבר על דא ועל האא).
ומה היא מספרת לי? האא? גללו נא לשורה הבאה!
אהה!
(אין, אני נעשית מבסוטה כשיוצאים לי חרוזים משובחים)

היא מספרת לי שהחליטה לעשות הסבת מקצוע, ולהפוך למעצבת דיגיטל.
אהה! פשוט כך! לא יאומן!
האישה הייתה מורה 14 שנה, ובבת אחת החליטה שנמאס לה, ועשתה הסבה רצינית.

(לא משנה הקוריוז שהביא אותה לתחום: היא ראתה פרסומת על "עיצוב דיגיטלי", וחשבה - וואלה, דווקא מעניין אותי לעצב אלבומים דיגיטליים... חחחחח)
בקיצור, כך או כך, היא התחילה לעצב אתרים, יענו UX/UI בשפה העכשווית.

כמובן שהתרגשתי ושמחתי ועלצתי בשבילה.
מעצבת דיגיטל זה דבר נהדר, זה דבר קסום, זה דבר אצילי, זה דבר מומיק שאין דברים כאלה.
אתם יודעים כבר איך שאני אוהבת את התחום.

אנחנו ממשיכות לפטפט, ואז אני שומעת אותה מדברת דברים קצת מוזרים.
היא אומרת לי שהיא לא נאיבית, ושהיא יודעת שבשנה הראשונה לפחות היא לא הולכת לעשות מזה כלום כסף.

"ברור לי שבשנה הראשונה אני הולכת לקחת מחירים מגוכחים, לתמחר נמוך מאוד, לתמחר אפילו במאות בודדים בשביל אתר, לקבל גרושים עבור עבודה. אני לא מצפה לעשות כסף על ההתחלה".

כך! כך היא מספרת לי! אלליייי!!!!

חפו פניי ותישמט ליסתי.
אבוי! אבוי לאוזניים שכך שומעות!
לא ידעתי אנה אשים פעמיי והסבריי.

ולמה הזדעזעתי כך, תשאלו ודאי?
מדוע אפפני יגון ועצב ואנחה נכנסו בליבי?
הופה, יפה שאלתם.
ואני אסביר, אתם לא חייבים להתחנן.

כלל ראשון בשיווק, חברים יקרים, כלל ראשון בכל עבודה, הוא לתמחר הוגן.
וזה לא רק כדי לתת לעצמכם את המותג ואת הליגה שהעבודה שלכם שווה כסף. גם, אבל לא רק.
יש סיבה נוספת, חשובה לא פחות, ואותה אני אגלה לכם כעת בסוד:

כשלקוח בא לקנות מכם מוצר, הוא רוצה לקבל תמורה.
תאמינו לי שאף אחד לא מוציא כסף סתם כי אין לו מה לעשות עם כל המיליונים ששוכבים לו בבנק.
הוא רוצה לקבל משהו בחזרה!
הוא רוצה לקבל עבודה איכותית, ששווה את ההשקעה שלו.

אם אתם תמחרו לו אתר בשלוש מאות שקל,
אם אתם תתנו לו לוגו בחמישים שקל,
אם תביאו לו אבוקדו באגורה,
הוא ירגיש שהוא קיבל משהו ששווה אגורה.
אכן כן, כך בדיוק הוא ירגיש. מפטיחה לכם.

אף אחד לא רוצה לקבל מוצר זול.
בהן צדקי אני מפטיחה לכם.
אפילו אם לקוח בא אליכם ונשבע לכם שאין לו כסף! עדיין, הוא לא רוצה לקבל מוצר זול.
הוא רוצה לקבל מוצר ששווה לו את ההשקעה.

אם תמכרו להם אתר בשלוש מאות שקל, הם יעריכו את האתר הזה בשלוש מאות שקל.
זה אומר שהאתר הזה זבל, פשוט, דפוק, סתום, טיפש, כל מיני מילים יפות כאלה.
אתר זול, בקיצור.


בני אדם הם יצורים אנושיים.
כשהם משלמים אגורה, המוח שלהם קולט שאם זה מה שהם שילמו, זה מה שהם קיבלו.
ולכן הם יתייחסו לאבוקדו הזה בתור אבוקדו שעולה אגורה אחת.

אף פעם אל תמכרו מוצר במחיר מגוחך.
זה לא יפה כלפיכם, זה לא יפה כלפי הלקוח שלכם.

אני לא אומרת שאל תעשו הנחות. בטח שתעשו הנחות! תעשו סיילים! סיילים זה מגניב וזה שווה וזה מוכר היטב!
הנחות זה מעולה, אבל לא יותר מזה.
המחיר של המוצר עדיין חייב לשקף את מה שהמוצר שווה.

לכן, כשאתם מתמחרים זול, אתם בעצם מזיקים לא רק לכם ולשם שלכם, אלא גם ללקוח שלכם.
כי הוא לא יעריך, הוא לא יקלוט שהוא קיבל כאן משהו ששווה כסף.

לא רק שהוא לא יעריך את מה שהוא קיבל, אלא הוא גם ישגע אתכם במיליון מיילים של "תתקני לי את זה" ו"תעשי לי את זה" ו"אני לא אוהב את זה",
כי הרי הוא קיבל מוצר פושט, מוצר זול, אז זה בטח עדיין לא מושלם ומשלם וצריך לתקן את זה עוד.

זהו, חברים יקרים.
עד כאן דברי הבינה שאני מהגגת באוזניכם בבוקר רשעון שכזה.

זכרו:
לתמחר נמוך זה טוב, כל עוד זה שווה ערך למוצר שאתם מוכרים.
לעולם אל תמכרו מוצר במחיר מתחת למה שהוא שווה.

תעריכו את המוצר שלכם. תנו כבוד לעבודה שלכם.
ישבתם, השקעתם, עבדתם, יצרתם, יצא לכם אתר!
אפילו אם זה אתר של מתחילה, זה אתר ששווה כסף.
תנו כבוד לעבודה שלכם, היא שווה כסף.

זהו.
ותסתום יאמי, והעיר שקטה. חזרה לבלוג